על פי סקר שנערך לאחרונה בקרב 16,000 בעלי כלבים וחתולים שנערך על ידי המכון לחקר קשרי בעלי חיים אנושיים (HABRI), 95% אחוז מחשיבים חיית מחמד כחלק ממשפחתם ו-92% אומרים שאין סיבה שהם אי פעם יוותרו על חיית המחמד שלהם. בקיצור, הסקר מראה שהקשר בין אדם לחיה הוא בלתי ניתן לשבירה.
במשך רוב חיי היו לי חתולים והרגשתי קרוב אליהם, אבל רק כשהתחלתי לכתוב על חתול מדהים אחד שלי (קליאו) למדתי את כוחו של הקשר בין אדם לחיה. כשהתחלתי לכתוב על תעלוליה לספר, הבנתי כמה היא השפיעה על חיי וכמה למדתי ממנה.
בתקופה קשה בחיי, קליאו הייתה החברה הכי טובה שלי ובת לוויה שלי. כשהרגשתי למטה והאמנתי שאף אחד אחר בעולם לא אוהב אותי, קליאו היה שם. כשהתמודדתי עם פחד בריאותי, אזרתי אומץ לקבל את כל מה שקרה לי בגללה ואיך היא הצליחה להתמודד עם מספר מוגבלויות ושני התקפי סרטן. עם זאת, רק כשהיא נפטרה הבנתי עד כמה היא ייחודית וכמה למדתי ממנה. כשכתבתי את הספר שלי עליה, הבנתי שהיא שימשה בו זמנית כמטפלת, בדרן, שדכנית, מאמנת קריירה וכשרה שלי.
מגן מסך לחתול
כשקליאו נכנסה לחיי, הייתי בעיצומם של גירושים מרים. על ידי צפייה בקליאו ובביטחון העצמי הבלתי מוגבל שלה, החזרתי את ההערכה העצמית והביטחון העצמי שלי. קליאו היה חתול מדהים. היא הייתה החולצה של ההמלטה, סבלה מאוושה בלב, ופיתחה סרטן פעמיים שהותיר אותה עם עין אחת ושלוש רגליים.
כמבוגר, היה לי דימוי עצמי נמוך כי עדיין סבלתי מהצלקות של הצקות בילדותי. ההערכה העצמית הנמוכה הזו הובילה אותי להיכנס לנישואים פוגעניים. כשקיבלתי את קליאו כמתנת יום הולדת, ההערכה העצמית שלי הייתה בשפל של כל הזמנים, והיא שימשה כמטפלת שלי. הצפייה בקליאו ובהערכה העצמית הבלתי מוגבלת שלה אפשרה לי לראות את עצמי באור חיובי. לאחר שאיבדה עין ורגל, קליאו המשיכה להיות החתולה השובבה והמטורפת שהייתה לפני שהושבתה, וזה עזר לבנות את הביטחון העצמי שלי.
קליאו היה גם די בדרן. היא הייתה רודפת בלי סוף כדורי נצנצים דרך הבית. היא הייתה שוכבת על הצד בחדר האמבטיה, דוחפת את עצמה עם רגליה האחוריות ועושה החלקה חשמלית על רצפת חדר האמבטיה. היא הייתה הולכת לקצה הספה ועושה סלטות. קליאו הייתה מכניסה את עצמה למצבים מביכים כמו לקשור את עצמה לעמוד המיטה לאחר משחק עם כדור חוט. התעלולים שלה תמיד גרמו לי לצחוק במיוחד כשהייתי למטה.
כמה שנים אחרי הגירושים שלי, החלטתי לצאת שוב, וקליאו התגלתה כשדכנית למדי. היא הקרינה את כל הדייטים שלי. הפרק האהוב עלי בספר שלי היה איך קליאו בחרה את בעלי הנוכחי ובעצם גירשה משם את המחזרים שהרגישה שהם לא הולמים.
קליאו היה גם מאמן קריירה. בגללה פיתחתי ביטחון עצמי והבנתי אם חתולה בעלת עין אחת ושלוש רגליים יכולה לעשות כמעט כל דבר של חתול שהיא רוצה לעשות, אז מה עומד בדרכי? כשקליאו הייתה בת שתים עשרה, קיבלתי עבודה שנראתה נהדרת בהתחלה אבל הפכה לסיוט. הייתי אומלל. ואז הייתה לי הזדמנות ללכת אחרי עבודה שקודם לכן חשבתי שהיא מחוץ לליגה שלי. הגשתי מועמדות למשרה, עברתי שלושה ראיונות אינטנסיביים, וקיבלתי את עבודת החלומות שלי (שממנה פרשתי) כי היא נתנה לי את האומץ והביטחון העצמי ללכת אחרי החלומות שלי ולהאמין בעצמי.
הקקי של החתולים שלי מסריח
לבסוף, קליאו שימשה לי בתפקיד שר. לעתים קרובות שאלתי אם אלוהים באמת קיים והאם באמת יש חיים שלאחר המוות. לאחר פטירתה, היא סיפקה הוכחה לכך שאנחנו לא לבד, ויש חיים שלאחר המוות. זה עזר לי לקבל לא רק את פטירתה של קליאו אלא גם את פטירתה של אמי. עכשיו אני משוכנע שנהיה שוב ביחד עם המשפחה, החברים וחיות המחמד שלנו.
בקיצור, הקשר בין אדם לחיה הוא מדהים ובלתי ניתן להפסקה, וזה מדהים מה חתולים יכולים ללמד אותנו.
על הסופר: קתי מ. פינלי היא חובבת חיות ותומכת לכל החיים. היא פרשה לפני מספר שנים לאחר שהובילה ארגונים ללא מטרות רווח במשך יותר מ-40 שנה. במאמץ לעזור להציל חיות, פינלי מקדישה את זמנה לכתיבה. ספרה האחרון, My One-Eyed, Three-Legged Therapist: How My Cat Clio Saved Me (Purdue University Press – New Directions in the Human Animal Bond Series, 2023) זכה לאחרונה בשלושה פרסים מפרס Speak Up Talk Radio International Firebird. היה פיינליסט בטקס פרסי הנוצה. ספרה מפרט כיצד בעלי חיים עזרו לה להתמודד עם אתגרי החיים ומהווה עדות לחוזק הקשר בין אדם לחיה. היא גרה באינדיאנפוליס עם בעלה ג'ף ושני החתולים שלה, ג'קסון וטריקסי. ניתן להגיע לקתי בכתובת [מוגן באימייל] או אותה באתר האינטרנט שלה - kathyfinley.com. הספר שלה זמין ב אֲמָזוֹנָה , בארנס אנד נובל , ו הוצאת אוניברסיטת פרדו .
